אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו׳ אייר תש״ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על־ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ־1 באוקטובר 1948 – תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת־העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל.
מזמור שיר, ליום השבת. טוב, להדות ליהוה; ולזמר לשמך עליון. להגיד בבקר חסדך; ואמונתך, בלילות. עלי-עשור, ועלי-נבל; עלי הגיון בכנור. כי שמחתני יהוה בפעלך; במעשי ידיך ארנן. מה-גדלו מעשיך יהוה; מאד, עמקו מחשבתיך. איש-בער, לא ידע; וכסיל, לא-יבין את-זאת. בפרח רשעים, כמו עשב, ויציצו, כל-פעלי און: להשמדם עדי-עד. ואתה מרום-- לעלם יהוה. כי הנה איביך, יהוה-- כי-הנה איביך יאבדו: פרדו, כל-פעלי און. ותרם כראים קרני; בלתי, בשמן רענן. ותבט עיני, בשורי: מים עלי מרעים-- תשמענה אזני. צדיק, כתמר יפרח; כארז בלבנון ישגה. שתולים, בבית יהוה; בחצרות אלהינו יפריחו. עוד, ינובון בשיבה; דשנים ורעננים יהיו. להגיד, כי-ישר יהוה; צורי, ולא-עלתה עולתה בו.
שיר מזמור לאסף אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרתו אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים גבל ועמון ועמלק פלשת עם ישבי צור גם אשור נלוה עמם היו זרוע לבני לוט סלה עשה להם כמדין כסיסרא כיבין בנחל קישון נשמדו בעין דאר היו דמן לאדמה שיתמו נדיבמו כערב וכזאב וכזבח וכצלמנע כל נסיכמו אשר אמרו נירשה לנו את נאות אלהים אלהי שיתמו כגלגל כקש לפני רוח כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים כן תרדפם בסערך ובסופתך תבהלם מלא פניהם קלון ויבקשו שמך יהוה יבשו ויבהלו עדי עד ויחפרו ויאבדו וידעו כי אתה שמך יהוה לבדך עליון על כל הארץ